בשנים האחרונות, ישראל עושה צעדים משמעותיים לעבר מעבר לאנרגיות מתחדשות ולהפחתת התלות בדלקים מזהמים. אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בכיוון זה הוא החובה להתקין מערכות סולאריות במבנים חדשים שאינם למגורים. צעד זה עשוי להביא למהפכה של ממש בשוק האנרגיה הישראלי ולחיזוק משמעותי של הביטחון האנרגטי של המדינה.
חובת התקנת מערכות סולאריות במבנים חדשים שאינם למגורים
לאחרונה נכנסה לתוקף תקנה חדשה של משרד האנרגיה הקובעת כי כל מבנה חדש שאינו למגורים יחויב בהתקנת מערכת סולארית מונפיציפלית להפקת חשמל. מטרת התקנה זו היא להביא לניצול יעיל יותר של שטחי הגגות הרבים במבנים ציבוריים ובמבנים מסחריים ותעשייתיים, לטובת הפקת אנרגיה נקייה וירוקה.
השלכות החובה החדשה על בעלי נכסים ועל המשק
החובה החדשה להתקנת מערכות סולאריות צפויה להשפיע באופן משמעותי על בעלי הנכסים הרלוונטיים, אך גם על המשק בכללותו. בעלי הנכסים יידרשו לשאת בעלויות ההתקנה הראשוניות של המערכות הסולאריות, אך מנגד צפויים ליהנות מחיסכון ניכר בהוצאות החשמל שלהם לאורך זמן.
ברמת המשק, החובה החדשה צפויה להגדיל משמעותית את כמות החשמל המופקת ממקורות אנרגיה מתחדשים, ובכך לתרום לצמצום התלות של ישראל בדלקים מזהמים ולהפחתת פליטות גזי החממה. בטווח הארוך, מהלך זה עשוי אף להוזיל את מחירי החשמל ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה.
דרישות טכניות להתקנת מערכת סולארית
התקנות החדשות קובעות דרישות טכניות מפורטות להתקנת מערכות סולאריות במבנים הרלוונטיים. בין היתר, נקבע כי המערכת הסולארית תותקן על לפחות 40% משטח הגג הפנוי של המבנה, וכי ההספק המינימלי שלה יעמוד על 100 קילו-ואט. כמו כן, נקבעו דרישות מחמירות לגבי איכות הפאנלים הסולאריים, לגבי בטיחות המערכת ועוד.
בעלי נכסים המעוניינים להתקין מערכת סולארית בהתאם לתקנות החדשות, יידרשו לעמוד בכל הדרישות הטכניות שנקבעו. מומלץ להיעזר בחברות מקצועיות ומנוסות בתחום לצורך תכנון והתקנה של המערכות, על מנת להבטיח עמידה מלאה בתקנים ובדרישות.
מדוע מעטים מבעלי הבתים הפרטיים מתקינים פאנלים סולאריים?
למרות היתרונות הברורים של מערכות סולאריות ביתיות, המספקות חשמל נקי וחסכוני לאורך שנים, רק אחוז נמוך יחסית מבעלי הבתים הפרטיים בישראל בוחרים להתקין פאנלים סולאריים על גגות הבתים שלהם. מהם הגורמים לכך?
חסמים ואתגרים בהתקנת מערכות סולאריות בבתים פרטיים
קיימים מספר חסמים ואתגרים המקשים על בעלי בתים פרטיים להתקין מערכות סולאריות. ראשית, ההשקעה הראשונית הנדרשת לצורך רכישה והתקנה של המערכת עשויה להיות גבוהה, ולהרתיע בעלי בתים רבים. שנית, התהליך הביורוקרטי הכרוך בקבלת האישורים וההיתרים להתקנת מערכת סולארית ביתית עלול להיות מורכב וממושך.
נוסף על כך, ייתכנו אתגרים טכניים הנובעים ממבנה הגג, מכיווני השמש או מגורמים אחרים שעשויים להקשות על התקנה יעילה של המערכת הסולארית. חוסר מודעות או ידע בקרב הציבור לגבי היתרונות של מערכות סולאריות ביתיות עלול גם הוא לתרום לשיעור הנמוך של התקנות.
תמריצים כלכליים והשפעתם המוגבלת
על מנת לעודד את התקנת המערכות הסולאריות בבתים פרטיים, ממשלת ישראל מציעה מספר תמריצים כלכליים, כגון הלוואות בתנאים נוחים או הטבות מס. עם זאת, נראה כי התמריצים הללו אינם מספיקים כדי לשכנע חלק ניכר מבעלי הבתים לעבור למערכות סולאריות.
הצורך בחקיקה מחייבת לעידוד התקנת פאנלים סולאריים
בהינתן ההשפעה המוגבלת של התמריצים הכלכליים הקיימים, יש הטוענים כי נדרשת חקיקה מחייבת, בדומה לזו שנכנסה לתוקף לגבי מבנים שאינם למגורים, שתחייב התקנת מערכות סולאריות גם בבתים פרטיים חדשים מעל גודל מסוים. חקיקה כזו, לצד הגברת המודעות הציבורית ליתרונות הכלכליים והסביבתיים של מערכות סולאריות ביתיות, יכולה להיות המפתח להגדלה משמעותית של היקף ההתקנות.
תועלות המעבר למערכות סולאריות במבנים ציבוריים
להחלטה להטיל חובת התקנת מערכות סולאריות במבני ציבור ובמבנים שאינם למגורים ישנן תועלות רבות, הן ברמה הכלכלית והן ברמה הסביבתית והחברתית. המעבר לייצור חשמל סולארי במבנים אלו עשוי להביא לשינוי מהותי בכל הנוגע לאופן שבו אנו צורכים ומייצרים אנרגיה בישראל.
חיסכון כלכלי וייצור אנרגיה מבוזרת
אחד היתרונות הבולטים של התקנת מערכת סולארית מונפיציפלית על גגות של מבנים ציבוריים הוא החיסכון הכלכלי ארוך הטווח בהוצאות החשמל. מערכות אלו מאפשרות למבנים לייצר את מרבית החשמל הנדרש להם בעצמם, ובכך לחסוך עשרות ואף מאות אלפי שקלים מדי שנה בחשבון החשמל.
יתרה מכך, המעבר לייצור חשמל במתקנים סולאריים מבוזרים מפחית את הצורך בהקמת תחנות כוח מרכזיות גדולות ויקרות. מערך ייצור מבוזר כזה מגביר את העמידות והגמישות של רשת החשמל, ומקטין את ההשפעה של תקלות נקודתיות על אספקת החשמל הכוללת.
הפחתת פליטות גזי חממה ותרומה לאיכות הסביבה
מעבר לתועלות הכלכליות, למהפכה הסולארית במבני הציבור ישנן השלכות חיוביות עמוקות על הסביבה ועל בריאות הציבור. שימוש נרחב במערכות סולאריות מאפשר צמצום דרסטי של השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים לייצור חשמל, ובכך מסייע להפחית פליטות של גזי חממה ושל מזהמים אחרים לאוויר.
הפחתה זו בפליטות תורמת למאבק בשינויי האקלים, ועשויה להקטין בעתיד את שכיחותן של מחלות נשימה ומחלות אחרות הנובעות מזיהום אוויר. שמירה על סביבה נקייה ובריאה יותר היא אינטרס של כולנו, והמעבר לאנרגיה סולארית הוא נדבך חשוב בהשגתה.
שימור שטחים פתוחים והפחתת הצורך בשימוש בקרקעות
יתרון נוסף של התקנת מערכות סולאריות דווקא על גגות מבנים קיימים, הוא הפחתת הצורך בהקצאת קרקעות נרחבות להקמת מתקנים סולאריים. שימוש של שטחי גגות מאפשר ניצול של תשתיות בנויות זמינות, ומאפשר לשמר שטחים פתוחים רבים יותר לטובת שימושים אחרים, כגון חקלאות, פנאי ונופש ושימור הטבע.
זהו שיקול חשוב במיוחד במדינה צפופה כמו ישראל, שבה יש ביקוש רב לקרקעות למגוון שימושים. המעבר למערכות סולאריות על גגות מהווה פתרון הולם, המאזן בין הצורך באנרגיה מתחדשת לבין השאיפה לנהל בצורה מושכלת את המשאב המוגבל של הקרקע.
לסיכום
סקרנו כאן את המהפכה הסולארית המתרחשת בימים אלו במבני הציבור בישראל, הודות לחקיקה חדשה המחייבת התקנת מערכות סולאריות על מבנים חדשים שאינם למגורים. המאמר מפרט את ההשלכות הכלכליות והסביבתיות החיוביות של מהלך זה, ובמקביל דן בחסמים הקיימים בפני התקנת מערכות סולאריות בבתים פרטיים ובצורך בחקיקה מחייבת גם בסקטור זה.