"בלי תשתיות – אין עיר": פרדי רובינסון והשלב שאף תוכנית לא תצלח בלעדיו

התנופה שמאפיינת את באר יעקב בשנים האחרונות לא קרתה במקרה. אומנם הדימוי הציבורי מתמקד בבניינים חדשים ובביקושי מגורים גבוהים, אך מאחורי המהפך העירוני עומדת שורה של החלטות מוקדמות – ובעיקר אחת: להתחיל מהתשתית.

בעוד יישובים רבים בישראל נבנים ואז מתמודדים עם חסמים תשתיתיים בדיעבד, באר יעקב עברה את התהליך בסדר הפוך: פתרון מערכתי קודם, תכנון עירוני אחריו, ורק לבסוף – פיתוח נדל"ני.

 

קבוצת רסידו שבבעלות פרדי רובינסון הייתה בין הראשונות לקדם תכנון מבוסס תשתית בעיר

בזמן שמוסדות התכנון נמנעו מקידום משמעותי בבאר יעקב, בשל מגבלות ביוב ונגישות תחבורתית, לקחה קבוצת רסידו, בבעלות היזם פרדי רובינסון, על עצמה להניח את הבסיס הפיזי לקראת התחדשות.

היזם פרדי רובינסון, זיהה כי כל ניסיון ליזום או לשווק קרקע ייכשל כל עוד לא קיימת מערכת תומכת. תחת חוזה עם לור"ם (היום לנדקו), החלה הקבוצה בתכנון מערכות ביוב, דרכים, תחבורה ומוסדות ציבור – עוד לפני שנבנה הפרויקט הראשון.

 

קודם תנועה – אחר כך שכונה

פיתוח עירוני מתחיל בגישה. באר יעקב חוברה עוד בתחילת הדרך לצירי תנועה משמעותיים, בהם כביש 431 וכביש 44. התכנון התחבורתי בוצע לא כהשלמה, אלא כתנאי, ואיפשר לאזורים החדשים לקום מחוברים ולא מנותקים.

 

מוסדות ציבור מוקמים עם הדירות – לא אחריהן

אחד האלמנטים הבולטים בתהליך הפיתוח היה בניית בתי ספר, גני ילדים ומרכזים רפואיים כבר בשלבים הראשונים. זו גישה הפוכה מהמקובל: להקים תשתית קהילתית מיידית, ולא להמתין לביקוש שיצדיק אותה.

התוצאה: כניסת אוכלוסייה יציבה, קליטה מהירה של משפחות, והימנעות מ"חבלי לידה" תפקודיים בשכונות חדשות.

 

מתקן הטיהור ששינה את משוואת הפיתוח

הקמה מוקדמת של מתקן טיהור השפכים איילון, שהובלה ביוזמה פרטית, הייתה מהלך מכריע. במקום להמתין לחיבור לשפד"ן – שיתוף פעולה אזורי אפשר פתרון עצמאי.

ללא המהלך הזה, לא היו מאושרות תוכניות בהיקפים שנבנו בפועל. התשתית, במובן המילולי, סללה את הדרך לתהליך הפיתוח כולו.

 

כשהבסיס קיים – התכנון מתקדם בקצב אחר

הפרקטיקה בבאר יעקב מדגימה מה קורה כאשר מקדימים לטפל בתשתיות: פחות עיכובים, פחות תלות בגופים חיצוניים, יותר שליטה בקצב הפיתוח. עיר לא נבנית ממגדלים – אלא מרשת תשתיות שמחזיקה אותם.

 

לא שאלה של ביצוע – אלא של סדר פעולות

המהלך שנעשה בבאר יעקב מדגיש עיקרון רחב יותר: כשפיתוח מונע מתכנון תשתיתי נכון, הוא מחזיק לאורך זמן. וכשבונים על תשתית קיימת, הבניינים הם לא רק פונקציונליים, אלא חלק ממרקם עירוני אמיתי.