עישון הוא נושא מורכב. מצד אחד הוא מהווה הרגל מענג לרבים העוסקים בו. מהצד השני הוא מהווה בעיה למי שאינו מעשן כמו גם למערכת הבריאות הציבורית. מאז שנות השבעים יש לחץ של דעת הקהל והמחוקקים להגביל את העישון בכל מיני דרכים שונות. הלחץ הזה הגיע לישראל באיחור כאשר כיום קיימים כבר חוקים המגבילים עישון במקומות ציבוריים. לגבי עישון קנביס, המצב הפוך. המגמה של השנים האחרונות בעולם היא להתיר ביותר ויותר מקומות את העישון והמכירה וגם בישראל נעשים צעדים לכיוון. במאמר הזה נסקור כמה מההתפתחויות המעניינות בתפר שבין עישון לחוק ופוליטיקה.
עישון במקום ציבורי
כיום בישראל המצב של העישון במקומות ציבוריים מוסדר בחוק שנקרא חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983. החוק אוסר למעשה על עישון במוסדות ציבור כמו בתי חולים, בתי ספר וכו'. כמו כן הוא אוסר את העישון במסעדות, פאבים, מוזיאונים, קניונים ועוד מקומות דומים. הוא משאיר כן אפשרות לעישון בחדרים ייעודיים לכך ובתנאי שהם מופרדים מהחללים ללא עישון והאוורור בהם מספק. החוק עבר מספר עדכונים שונים כאשר נוספו לו עוד מקומות בהן חל האיסור הזה כגון מגרשי ספורט כולל כדורגל. העדכון האחרון היה ב2018 כאשר ועדה במשרד הבריאות בראשות סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, הרחיבה את החוק כך שיחול גם על אירועים המתקיימים בחוץ ועולים על 50 איש.
לפי החוק, ניתן לקבוע אזורי עישון תחת כמה מגבלות בהן מרחק מינימלי של 10 מטרים מהכניסות והיציאות ואי הפרעה של העשן ליתר המשתתפים. התקנות החדשות מ2018 מסמיכות פקחים ושוטרים לתת דוחות למעשנים עצמם.
אף על פי כן, ניתן כאמור לעשן באזורים המוגדרים. כך יכולים המעשנים השונים, אלו המעשנים סיגריות או משתמשים בניירות גלגול וטבק, לעשן כמעט בכל אירוע ציבורי גדול. ציבור המעשנים הגדול מבטיח שבכל אירוע כזה ימצא אזור מסודר לעישון עם מקומות ישיבה נוחים, מאפרות וגם אוורור ראוי.
לגליזציה בישראל
הלגליזציה בישראל היא תהליך מתמשך אשר צפוי להימשך הלאה ולעקוב אחר המגמה בעולם (למרות שהמגמה אכן מראה שינוי חיובי בתחום). אבן הדרך הראשונה המשמעותית מבחינה חוקית היא התיקון לפקודת הסמים הקשים מ-2018. התיקון החריג עישון קנאביס בפעמים הראשונות מיתר הסמים וקבע ענישה בדמות קנס בלבד.
השינוי הגדול הבא במצב הוא הצעת החוק מחודש יוני 2020 שהוגשה על ידי חברת הכנסת שרן השכל וחבר הכנסת רם שפע. ההצעה מבקשת להסדיר את העישון של מוצרי הקנאביס השונים. מדובר על צריכה ונשיאה של קנאביס בכמות של עד 15 גרם בידי בגיר מגיל 21. ההצעה מבקשת להתיר גם מכירה של מוצרי קנביס אשר יוקמו ברישיון מיוחד של המדינה.
ב24 ליוני 2020 עברה ברוב גדול בכנסת הצעת חוק המבקשת ליצור מצב מיוחד שנקרא 'אי הפללה' של צרכני קנאביס. זהו מצב משפטי מורכב מעט מכיוון שהמעשה אינו הופך לחוקי, הוא פשוט מוכרז ככזה שעליו לא תהיה אכיפה וענישה פלילית. הצעת החוק הזו לא מסדירה את נושא הגידול, המכירה והאחזקה של מוצרי הקנאביס ולמעשה משאירה פתח אפור בתחום הזה.
החוקים הללו אינם המילה האחרונה של המחוקקים בנושאי עישון במקומות ציבוריים ולגליזציה. בכל מערכת בחירות הנושאים הללו עולים לדיון, גם אם לא כנושאים מהשורה הראשונה. יש לשער ששתי המגמות ימשיכו בכיוון בו הן נמצאות, כלומר: עישון במקומות ציבוריים ייהפך ליותר מוגבל כאשר כיום יש כבר מי שקורא להגבלות עישון במרפסות של דירות בבניינים משותפים. הלגליזציה, נראה שתתבסס כאשר השאלה היא רק הקצב בו זה יקרה.