על פי הערכות, כ-15% מכלל האוכלוסייה מאובחנים עם דיסלקציה. דיסלקציה היא למעשה הפרעה נוירו-התפתחותי אשר מאובחנת לרוב לצד לקות למידה, כאשר התסמינים של דיסלקציה מתחלקים לשלושה: דיסלקציה בכתיבה שמגיעה לידי ביטוי בקושי לעבד מידע, כתיבה ומוטוריקה עדינה, דיסלקציה במתמטיקה שמתבטאת בקושי לבצע חישובים והיגיון מתמטי וכן דיסלקציה בדיבור. לרוב, מגלים את הדיסלקציה עוד בגילאים צעירים אולם ככל שמתבגרים ההפרעה פוגמת באופן משמעותי ביכולת להגיע להישגים לימודיים, וזאת בשל פגיעה ממשית בדימוי וביטחון העצמי כתוצאה מחוסר היכולת לממש את הפוטנציאל. אם גיליתם כי הילד שלכם מאובחן עם דיסלקציה, חשוב ליצור בעבורו מערך תמיכה שיאפשר לו להתמודד ובהתאם לכך להגיע להישגים מצוינים הן בלימודים והן בהמשך חייו כמו למשל באקדמיה. כיצד מתמודדים  ומה חשוב לדעת בנושא? להלן הפרטים.

התמודדות עם דיסלקציה – כל מה שרציתם לדעת

ראשית, חשוב להבין כי דיסלקציה היא לא מחלה אלא סגנון חשיבה ולימוד שונה. אם הילד שלכם מגלה סימנים של מצוקה בתחום הלימודים, השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לעבור אבחון. אם אתם שואלים את עצמכם איך מאבחנים דיסלקציה? התשובה היא באמצעות מכון מוסמך המעסיק פסיכולוגים שבוחנים את הילד במגוון רחב של מבחנים ומבדקים, מתוך מטרה לאשש את האבחנה כי אכן מדובר בדיסלקציה. לאחר קבלת האבחון, השלב הבא הוא לערב את הצוות החינוכי של הילד מתוך מטרה  ליצור בעבורו תמהיל למידה בהתאמה אישית. מאחר והמודעות לנושא בקרב הצוותים החינוכיים עלתה באופן משמעותי, מערכת החינוך מפעילה מערך הכולל סייעות כמו גם שימוש באבחון לטובת קבלת הקלות אותן ניתן לממש, בהתאם לדיסלקציה של הילד/ה. הקלות אלו יכולות לא רק לתרום ליצירה של מערך לימודים בהתאמה אישית אלא גם להגביר את היכולת של התלמיד/ה להגיע להישגים, וזאת למרות הקשיים ממנו הם סובלים.

איך מתמודדים עם דיסלקציה?

עידוד הורי ובניית מעטפת אישית

כהורים, אתם רוצים את הטוב ביותר בעבור ילדכם. על מנת ליצור מערך תמיכה, חשוב קודם כל לשבח את הילד על ההישגים – קטנים וגדולים כאחד. ילדים המאובחנים עם דיסלקציה לא פעם נוטים להפגין התנהגות רגישה יתר על המידה בעקבות הקושי להתמודד עם אספקטים שונים בלימודים ולכן תמיכה רגשית שמגיעה לידי ביטוי הן על ידי המערכת המשפחתית אבל גם החינוכית. בנייה של מעטפת אישית בדמות טיפול רגשי יכול גם הוא מאוד לסייע לטובת התמודדות, בייחוד בשל הקשיים הרגשיים אותם הילדים חווים לאור הדיסלקציה. בנוסף, חשוב לבצע אבחנה בין הדיסלקציה של הילד לבין הצרכים החינוכיים, ולראות מאותו כאדם שלם שיכול בהחלט להגשים את עצמו, בתנאים הנכונים. גמישות בגישת החינוך תוך שימת דגש על חיזוק של התחומים בהם הם חזקים באופן טבעי יכול ליצור את השינוי בין ילד שמרגיש כישלון בעקבות תסכול לבין תחושה של מסוגלות, ועלכן היכולת לשלב כוחות ביחד עם הילד מתוך הבנה כי אין מדובר במחלה אלא במוגבלות שאותה ניתן לעבור באמצעות הכלים הנכונים שיובילו בסופו של דבר להגעה להישגים מצוינים במסגרת הלימודים אך גם לטובת שיפור ממשי בביטחון  והדימוי העצמי.

לסיכום

התמודדות עם דיסלקציה היא התמודדות מאתגרת הדורשת לא מעט מאמץ כמו גם גיבוש של תוכנית אשר תוביל בסופו של דבר ליצירה של מערך תומך שימנע את תחושת הכישלון וההחמצה. פנייה לאבחון אצל מכון מקצועי כמו מכון חיבורים וכן יצירת תוכנית שבמסגרתה מעצימים את החוזקות היא זו שתוביל בסופו של דבר למימוש אישי גם בהיבט של הלימודים אבל גם בהיבטים נוספים בחיים, כמו מבחני קבלה.

 

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.